רישום פטנט בישראל מהווה בסיס להצלחה של מיזם. רישום פטנט בישראל מעניק ליזם מונופול על המוצר החדש או המשופר, או על העסק שנובע מהפטנט. רישום פטנט בישראל מאפשר ליזם לפעול מבחינה עסקית ללא תחרות שעלולה להכביד על הפעילות. רישום פטנטים בישראל הוא תחום דינמי שהפך להיות נגיש לכל אדם בשל תמחור סביר והגון.
פטנט רשום מקנה מונופול רק במדינה שבה הוא נרשם. למשל, רישום פטנט בישראל מעניק מונופול רק בטריטוריה של מדינת ישראל. לאור זאת, מקובל שהממציא מגיש בקשה לרישום פטנט בכל מדינה שבה צפוי שימוש רב במוצר או בתהליך נשוא ההמצאה, או שבה צפוי המוצר להיות מיוצר, וזאת על-מנת לקבל שליטה מרבית על הייצור ועל השימוש בהמצאה. רישום פטנט בישראל מקובל מאוד בקרב ממציאים ויזמים ישראליים, כיוון שבאופן כללי רישום פטנטים בישראל הוא מהיר וללא עלות גבוהה, ומה גם שהשוק הישראלי רלבנטי לגביהם בשל נגישות והיכרות עם אפשרויות המסחור.
אמנת פריס, שהיא אמנה בינלאומית אשר במהלך השנים חתמו עליה מרבית המדינות בעולם, קובעת שאם הממציא הגיש בקשה לפטנט במדינה מסוימת, אזי התאריך שמור לו במרבית מדינות העולם למשך שנה תמימה. ניתן להאריך את השמירה של תאריך הבכורה לעוד שנה וחצי באמצעות הגשת בקשה בינלאומית PCT. מכאן, שרישום פטנטים בישראל יכול להוות שלב ראשון לרישום פטנטים במדינות נוספות. רישום פטנט בישראל יכול לשמש בסיס להצטרפות למסלול בחינה מיוחד ומהירPPH בבקשות לפטנט שהממציא הישראלי מגיש בארה"ב, באיחוד האירופי, בסין, ביפן ובעוד מספר מדינות.
רישום פטנט בישראל מתאפשר לאחר הגשת בקשה לפטנט ולאחר שעוברים את הליך הבחינה של הבקשה לפטנט שמהווה תנאי הכרחי בדרך לרישום פטנט בישראל ולמעשה בכל רשות פטנטים בעולם. הבקשה לפטנט נבדקת ברשות הפטנטים על-ידי בוחן פטנטים, כדי לקבוע אם היא עומדת בתנאים לרישום פטנט בישראל. הבוחן בודק אם הבקשה ערוכה כנדרש, מוודא שהגדרת ההמצאה אינה חורגת מההמצאה, כפי שהיא מתוארת ומוסברת בחלק הראשון של הבקשה. הבוחן מבצע חיפוש פטנטים כדי לבדוק אם ההמצאה חדשה וחדשנית, ולבסוף הוא שולח הודעה על ליקויים שלדעתו קיימים בבקשה, ומקובל לכנות הודעה זו בביטוי "דוח בחינה". במענה לדוח בחינה, העורך-דין המטפל בבקשה לרישום פטנט מעדכן את הבקשה לפטנט, מנסח מחדש את פרק התביעות שבבקשה, בעיקר לאור הפרסומים הקודמים שמוזכרים בדוח הבחינה ומצרף חוות דעת שמסבירה את ההבדל בין ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט לבין ההמצאות המתוארות בפרסומים הקודמים שהבוחן התייחס אליהם בדוח הבחינה.
